וייב קודינג (Vibe Coding) הוא סגנון פיתוח זריז שמעדיף תוצאה עובדת ומהירה על פני שלמות תיאורטית.
הרעיון: לבנות מהר גרסה שמוכיחה ערך, לשלב כלים זריזים (למשל Lovable, Base44) עם מעט קוד במקום הנכון, למדוד, ואז לחזק לתשתית יציבה.
חשוב: Bubble הוא No‑Code (לא Vibe), ואפשר לשלב גם אותו בשלבים הראשונים כשזה מתאים.

למי זה מתאים – ולמי לא מתאים
כשצריך להגיע ל‑MVP מהר, לבדוק שוק, להציג למשקיעים, או להוכיח ערך לפני השקעה גדולה.
פחות מתאים כשיש דרישות רגולציה כבדות מאוד, לוגיקה עסקית מורכבת במיוחד, או צורך מיידי בקנה מידה גדול.

המסלול המומלץ לפיתוח בוייב קודינג (9 שלבים קצרים)

1. מגדירים יעד תוצאה ברור
• מה מוכיח הצלחה ב‑30 ימים? הרשמות? שיחות דמו? פי צ׳ר שמשתמשים חוזרים אליו?
• תבחרו מדד אחד מרכזי (North Star) ועוד שני מדדים תומכים.

2. אפיון ממוקד (PRD‑Lite)
• מי המשתמש, מה הבעיה, מה הפתרון המינימלי.
• 3–5 זרימות ליבה בלבד.
• “חייב” מול “נחמד שיהיה” – כדי למנוע תפיחה.

3. בחירת מחסנית (Stack) חכמה
• Vibe: Lovable / Base44 לכל מהירות ומודולים מוכנים.
• No‑Code: Bubble כשצריך למסך מהר לוגיקה בסיסית (לא Vibe).
• קוד: Next.js/Nest.js/Cloud Functions לפינות שדורשות שליטה.

4. מודל נתונים קצר
• אילו ישויות יש? (משתמש, פריט, עסקה).
• יחסים פשוטים, שדות הכרחיים בלבד.
• מסמך בן עמוד אחד – זה מספיק להתחלה.

5. Spikes לסיכונים
• תשלום, הרשאות, ביצועים – בוחנים מוקדם עם דוגמה עובדת.
• אם Spike נכשל – משנים גישה לפני שבזבזנו שבועות.

6. בניית MVP עם מעקה בטיחות
• Feature flags לפיצ’רים ניסיוניים.
• לוגים והתראות בסיסיות (שנבין כשדברים נשברים).
• דחיפה מהירה למשתמשים ראשונים.

7. איסוף נתונים ולמידה
• טלמטריה פשוטה: מי נכנס, מה לחצו, איפה נתקעו.
• שיחות משתמשים קצרות: מה עבד, מה חסר, מה מיותר.

8. Hardening – מחזקים לפרודקשן
• בסיס נתונים מסודר, הרשאות ותפקידים, API עקבי.
• בדיקות: יחידה, אינטגרציה, עומס קל.
• ניטור: לוגים, מדדי בריאות, התראות.

9. עלייה מסודרת והמשך אבולוציה
• תוכנית גיבוי/שחזור, ניהול גרסאות, תהליכי CI/CD פשוטים.
• ריטיינר חודשי לשיפורים ותיקונים.

צ׳ק‑ליסט לפני עלייה לאוויר
• האם יש מדד הצלחה אחד ברור?
• האם ההרשאות והנתונים הרגישים מוגנים?
• האם יש לוגים/התראות במקרה של תקלה?
• האם המשתמש מבין “מה אני עושה עכשיו” בכל מסך?

שגיאות נפוצות – ומה לעשות במקום
• בונים יותר מדי: התחילו מ‑3 זרימות ליבה, השארו לפאזה 2.
• אין אפיון: PRD‑Lite של עמוד אחד חוסך שבועות.
• מתעלמים ממדידה: בלי נתונים – זו תחושת בטן.
• מערבבים Vibe ו‑Enterprise: תחליטו מה המטרה של הגרסה הנוכחית.

דוגמה קצרה (מבוססת ניסיון)
MVP שנבנה בלייבאבל (Lovable) לשוק ניסיוני: הוספנו תשלום ואימות משתמשים עם קוד נקודתי, אספנו מדידה לשבועיים, ואז חיזקנו ל‑Production: בסיס נתונים מסודר, הרשאות, ניטור והתראות. התוצאה: זמן פיתוח קצר, מעבר נקי לפרודקשן – בלי כתיבה מחדש.

איך Elya Studio עוזרת – השירות שלנו
Vibe to Production: אנחנו לוקחים MVP שבניתם בכלי Vibe (למשל Lovable או Base44) ומעבירים אותו למערכת יציבה: DB מסודר, API‑ים, הרשאות, בדיקות, ניטור וסקייל – וגם מוסיפים פיצ׳רים ומתקנים באגים.
Bubble מטופל כ‑No‑Code כשזה אפקטיבי.

• רוצים לבדוק אם ה‑MVP שלכם מוכן לשדרוג? קבלו מאיתנו Vibe Audit קצר – ללא התחייבות.
• צריכים להוסיף פיצ׳ר/אינטגרציה דחופה? נדגים לכם איך עושים זאת נכון בשיחה מהירה.

“איך לפתח מוצר בוייב קודינג?”
פועלים ב‑9 שלבים: מגדירים יעד תוצאה, כותבים PRD‑Lite, בוחרים מחסנית (Vibe/No‑Code/קוד), משרטטים מודל נתונים קצר, מבצעים Spikes לסיכונים, בונים MVP עם מעקה בטיחות, מודדים שימוש, מחזקים לתשתית יציבה (DB, הרשאות, API, בדיקות, ניטור), ועולים בהדרגה לפרודקשן.

FAQ – שאלות נפוצות
האם Vibe Coding מחליף קוד מלא?
לא. הוא מקצר דרך ל‑MVP, ואז מזהים היכן נדרש קוד מלא.

מה ההבדל בין Vibe ל‑Bubble?
Vibe הוא גישה זריזה שמשלבת כלים וקוד נקודתי. Bubble הוא כלי No‑Code מצוין לשלבים מוקדמים – אבל אינו Vibe.

מתי משדרגים מפרוטוטייפ לפרודקשן?
כשיש אות שוק (שימוש, הכנסות, לקוחות משלמים) והסיכון הטכני מובן. אז מחזקים DB, API, הרשאות וניטור.

איך נמנעים מ‑Vendor Lock‑in?
מגדירים מראש נתיבי יציאה: איפה הקוד שלנו, איך מוציאים דאטה, ומה מחליפים כשצומחים.